נקודות ציון ותמונות מחיי מו'ר

שנות ילדותו ובחרותו של מו"ר

 ישיבה קטנה

הולדת הרב  - תש"ז                                                                                                                                                 
   
מו"ר הרב נסים פרץ שליט"א נולד לאביו ר' מימון פרץ ז"ל אשר עסק בצורפות, ולאמו תבדל לחיים טובים וארוכים מרת סוליקה תחי. תאריך לידתו: ביום חמישי בשבוע  ו' תשרי תש"ז (10/10/1946) בעיר דאטץ במרוקו (ליד העיר מארקש), אבל רוב חייו במרוקו היה בעיר סטאט, שם שהו הוריו בהמתנה לעליה לארץ ישראל.


העליה לארץ ישראל 
 בערך תשי"ב                                                                                                                            
  • בעת היותו בערך בגיל 5 שנים הצטרפו הוריו  לעליה הגדולה לארץ ישראל, ובהגיעם לארץ שוכנו במעברת ירוחם, שם היו מס' צריפים של הצבא ומס' צריפים עבור העולים ממרוקו.

  • באחד הימים בתקופה שהותם במעברה, נחטף הרב עם עוד כמה מילדי המעברה ע"י הפדאיון הערבים, ולאחר שהצבא שחרר אותם, החליט אבי המשפחה שהוא לא נשאר במקום זה.

  • המשפחה עברה למעברה התימנית בגן יבנה, שם למד הרב אצל ה'מורי' התימני כי באותה תקופה הם היו המשפחה היחידה ממרוקו שנמצאת באותה מעברה. עד שלאחר זמן מה הביאו לשם משפחות נוספות ממרוקו והקימו בית ספר ליוצאי העדה.


תחילת המסלול הלימודי של הרב  
                                                                                                                          
  •  עד גיל 11 שנים למד הרב בבית ספר אזורי, ואח"כ עבר לישיבה פנימיתית תורנית 'שערי שלום' במסמיה, ישיבה זאת היתה בניהולה של מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י) כאשר בראשות הישיבה היו עומדים אז הרב צבי הוסטר ז"ל והרב שלמה לוי ז"ל. מו"ר היה מקורב אליהם כדרכו ואף לאחר פטירתם הזמינוהו לעמוד בהספד עליהם.

  • בעת שהותו בבית הספר של פא"י בגן יבנה היה מגיע מדי פעם מפקח בשם הרב מונק ז"ל לבחון את התלמידים בגמרא, ואז היה רגיל לסנוט בטובים שבהם שהם לא משקיעים כלום ויש בחורים שיושבים ללמוד כל היום.

  • באחד הפעמים שאל הרב מונק בכיתה 'מי רוצה לבא לללמוד בישיבה כל היום?' מיד הרים מו"ר את ידו להסכמה. הרב מונק ציווה עליו להכין מהר מזוודתו ולבא עמו. וכך הוה מו"ר נלקח ללמוד בפתח תקוה בישיבת 'נחלת ראובן' שהיתה נספחת לישיבת 'לומז'ה' (הישיבה שר' חיים קנייבסקי למד בה ועוד)

 
< ישיבה קטנה   'נחלת ראובן', 'אוצר התלמוד' 
                                                                                                              

  • עם כניסת הרב לישיבת  'נחלת ראובן' שבראשה עמד אז הרב ראובן כץ שהיה הרב הראשי לפתח תקוה. ועוד רבנים חשובים, בינהם הרב יוסף ברוכמן. נוכחו ראשי הישיבה בפער העצום לרעה בין הרמה הלימודית שהיתה בישיבה לבין איפה שהוא עמד אז, והם החליטו להצמיד לו אברך שילמד איתו חברותא, והרב בשקדנותו העצומה הספיק תוך פרק זמן קצר להדביק את הפער ותוך שנה מהיכנסו לישיבה כבר הפקידו בידיו קבוצה של בחורים שהוא יקדם אותם בלימוד.

  • הרב יוסף ברוכמן שראה בנפלאות התלמיד החדש, עקב אחריו בדריכות ואף כתב זאת בעתיד לכמה מהמשגיחים שמתלמיד זה עתיד לצאת אחד מגדולי תלמידי החכמים של יהדות ספרד.

  • לאחר שלוש שנים בישיבה זו הגיע הזמן שבו העמידו לכל תלמיד ברירה או להמשיך בעולם הישיבות או להמשיך בתיכון ולהוציא בגרות, בשלב זה משפחתו של הרב ומקורבי המשפחה לחצו עליו שצריך לדאוג לעצמו ולהוציא בגרות וכו'. והרב אכן הלך לישיבה תיכונית שנקראה 'אוצר התלמוד' בראשותו של הרב אושפזאי זצ"ל שם שהה שנה אחת בה למד סביב השעון וכמעט לא נתן שינה לעיניו ותוך שנה אחת בלבד הוציא תעודת בגרות מצויינת.

  
< ישיבה גדולה 'אוצר התלמוד', ותחילת פעילותו בהרבצת תורה
                                                                                

  • ישיבת 'אוצר התלמוד' נסגרה לאחר כשנה בערך ומיד לאחר מכן נפתחה מחדש באותו בנין ע"י הרב יעקב אריאלי שהיה ראש הישיבה, וכן היה מג"ש שם הרב מיכאל ארליך אביו של האדמו"ר מקוידינוב. לישיבה זו נתקבצו תלמידים ממס' ישיבות כמו קול תורה הישוב ועוד.

  • הרב ובחור נוסף בשם גרשון שוויטלו הצטרפו לישיבה זו (הרב בקשר עד היום עם הבחור השני שכיום נושא משרה חשובה) עד גיל 21 שאז הישיבה נסגרה.

  • בתוך אותה תקופה שהרב למד אצל הרב אריאלי, הרב מיכאל ארליך הקים ישיבה לבחורים מכל רחבי הארץ ולחזק אותם בלימוד התורה. את הרישום הראשוני לישיבה זו הוא עשה ע"י מו"ר שבתקופת בין הזמנים היה מכתת רגליו מחיפה בצפון ועד באר שבע בדרום, ונכנס לבתי ספר ומקבל רשות דיבור בפני ילדי כיתה ח' ומנסה בכוח ההתלהבות דקדושה שבערה בו, להלהיב אותם בעניין הישיבה הנפתחת ולעזוב את האפשרויות האחרות העומדות לפתחם. 

  • לאט לאט מו"ר קיבץ עבור הרב ארליך קבוצה מכובדת של בחורים לישיבה. והרב ארליך ביקש ממנו שימשיך לעזור לו. הרב שליט"א הביא נכונות והיה מגיע כל יום בשעות הערב לאחר גמר לימודיו, היה נוסע באוטובוס ומגיע לישיבה והיה מפתה את הבחורים שהוא יעזור להם בכל נושאי החול מתמתיקה ועוד ובתנאי שהם ילמדו גמרא איתו הוא היה מקדם אותם עוד ועוד. והיה נותן בהם מוסר ועבודת השם - ועד היום ישנם אנשים שמחזיקים את עצמם תלמידים של הרב מאותה תקופה.

  • בהמשך הרב ארליך שם את הרב כמג"ש בישיבה והבטיח לו סך מסוים, ומו"ר נענה לכך ונתן שיעורים תקופה של יותר משנה בישיבה וכל פעם היה מקבל שיק עבור לימודו, אך לישיבה לא היה אפשרות לפרוע את השיקים וכך הצטברו אצל הרב חבילת שיקים לא פרועים - לאחר זמן הרב בגדלות נפשו לקח את כל חבילת השיקים ואמר לעצמו במי אני נושה?! במורי ורבי! מיד לקח את כל השיקים וקרעם, והודיע לרב ארליך שהוא מוחל לו ואין הוא צריך שכר.

  • המשגיח בישיבתו של מו"ר אוצר התלמוד,  היה הרב יצחק בן פז (כיום ראש ישיבה בבית וגן - והוא ג"כ היה השדכן של מו"ר) לימים היה למו"ר התלבטות האם להמשיך בעזרה לרב ארליך בביסוסה של ישיבתו. כי הרב ארליך טען שאם מו"ר לא ימשיך לעזור הישיבה עלולה להיסגר (כפי שאכן קרה לבסוף), או להקדיש את כולו לתורה ועבודה. הרב בן פז החליט לקחת את הרב לשאלת רב אצל מרן הסטייפלער זצוק"ל, והוא הכריע שמו"ר יעזוב את הרב ארליך.

  
< ישיבה גדולה 'חברון'
                                                                                                                                                

  •  בשנת ? נשא הרב לאשה את בתו של גדול חזני העולם הרב רפאל אבוהב ז"ל שהיה מקורב מאוד לכל גדולי ישראל באותה תקופה. בניהם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א (שאף היה מחותן עמו תקופה קצרה) הבית ישראל ועוד. 
  • באירוסי הרב ובחתונתו השתתפו גדולי ישראל שהפליאו מאוד בשבח החתן (מו"ר) והועדוהו לגדולות באשר כבר אז ניכר היה ביותר שבחו ומעלת


    סבו של הרב הרב שלום פרץ (אב אמו תחי') 


    הרב שליט"א ערב חתונותו
  •  
  •   חזרה לראש העמוד   הדפס   שלח לחבר

     
    תגובות
      הוסף תגובה